lt;i></i><i></i><i></i>身伤，<i></i><i></i><i></i><i></i><i></i><i></i>始，便待<i></i><i></i>古墓<i></i>，<i></i>踏<i></i><i></i>。”
被打断，李摇风<i></i>毫<i></i><i></i>意，<i></i><i></i><i></i>端木蓉<i></i><i></i>常“蹭听”，明明<i></i><i></i>讲<i></i>故<i></i><i></i><i></i>沉迷，却<i></i>直冷<i></i>张脸，装<i></i><i></i><i></i>乎<i></i>模<i></i>，<i></i><i></i><i></i>趣。
李摇风嘴角露<i></i>淡淡笑容，道：“<i></i>确，若<i></i><i></i>直待<i></i><i></i>冰冷无情<i></i>古墓<i></i>，或许<i></i><i></i>受伤，但<i></i>，<i></i>她<i></i><i></i><i></i><i></i><i></i><i></i>，她<i></i>已<i></i>身处古墓<i></i><i></i><i&